האם רואי החשבון יצילו את העולם?

להורדת הכתבה בפורמט PDF לחצו כאן.

רגינה אונגר רו"ח , אורי גרוסמן רו"ח (*)

שאלה תמוהה זו נשאלה על ידי פיטר בייקר ( לשעבר מנכ"ל חברת TNT  NV  , חברת תובלה ששיתפה פעולה עם ארגון מזון של האו"ם) בבלוג שפורסם בהארוורד ביזנס ריויו ( 5.3.2013 ). כוונת הדובר הינה כי על מנת שתאגידים עסקיים רבים יהיו מעורבים יותר בפתרון הבעיות הקשות ביותר של עולמינו – על כללי החשבונאות להשתנות על מנת לשקף מאמצים אלה.

מדוע חשבונאות ? לא רבים מודעים לכך שתאגידים עסקיים שמשתפים פעולה עם תאגידים ציבוריים ואו תאגידים שלא למטרת רווח, הפועלים לפתרון קיומיות, כגון רעב והשלכות אסונות טבע, נהנים לא רק מהכרה ציבורית וגאוות צוות עובדיהן אלא גם ובעיקר משיגים תשואות גבוהות יותר על הונן העצמי.

מעבר לכך, מחקרים מלמדים על הקשר שבין אחריות תאגידית לבין ביצועים פיננסיים. כך למשל, בסקר שנערך לפני מספר חודשים על ידי פירמת ראיית החשבון דלויט בקרב כ- 250 סמנכ"לי כספים מ- 14 מדינות, שמנהלים בסה"כ מחזור הכנסות של כ- 3 טריליון דולר בשנה, נמצא כי 49% העריכו קיום מתאם גבוה ומעלה בין תחום הקיימות לביצועי הפירמות אותם הם מנהלים. שני שלישים מהנשאלים ציינו שהם מעורבים במידה רבה באופן שוטף באסטרטגיה בתחום הקיימות ומעל ל- 50% מהמשתתפים ציינו שרמת מעורבותם בתחום עלתה במהלך השנה האחרונה. בנוסף, ניתוח השוואתי לסקר הקודם לימד כי במהלך שנת 2012 חל גידול במספר סמנכ"לי הכספים אשר מנהלים גם את תחום הקיימות בחברה, בנוסף לתפקידם בתחום הכספים (כ- 26% בשנת 2012 בהשוואה ל- 17% בשנת 2011).

בשנת 2002 נוסד ה- Global Reporting Initiative (GRI), ארגון וולונטרי בינלאומי שמטרתו פיתוח כלי דיווח תאגידי המבוסס על קיימות ברחבי הגלובוס. כלי הדיווח של הארגון האמור כוללים נתונים מדידים, כגון:

§      מדדי ביצוע כלכליים, לרבות: רווחים, נכסים, השקעות, שכר, הטבות, מיסים, יעילות בעבודה, מוצרים שירותים ואחרים.

§      אינדיקאטורים סביבתיים, כגון: אנרגיה, מים, צריכת חומרים, זיהום אויר, אדמה ומים, שימוש באדמה ואחרים.

§      מדדי ביצוע חברתיים: תכניות פרישה לעובדים, בריאות ובטיחות, שכר והטבות, הדרכות ואימונים, זכויות אדם ועוד.

הרעיון הינו מדידה שנתית עקבית של אינדיקאטורים שונים באופן שיאפשר לבעלי מניות, רשויות רגולטוריות וגורמים נוספים  למדוד את איכות ביצועי התאגיד ותרומתו לעולם, שיאבחנו אותו מתאגידים אחרים. אבחנה זו תאפשר מתן מענקי עידוד, תמריצי מס ותמריצים שונים על ידי גורמים אלה באופן שיעודד פעילות זו ויהפוך את העולם למקום טוב יותר. 

כבר אמרו לפנינו שדוחות כספיים צריכים לשקף הרבה מעבר למדידת שורה תחתונה של ביצועי חברה. אנו צריכים לשאול את עצמינו האם יש להבחין בין חברות מרוויחות שערות לצרכי הקהילה והסביבה לבין אחרות שמרוויחות אך יתכן שעושות זאת על חשבון כספי משלם המיסים ( תוך כדי קבלת הטבות מס לא הולמות) או תוך כדי ניצול משאבי טבע לאומיים מבלי לשלם על כך תמורה הולמת לכולנו.

בישראל פועל מאז שנת 2003 דירוג 'מעלה'. הדירוג מאפשר לחברות במשק לבחון ולדרג את ביצועיהן בתחום האחריות התאגידית. הדירוג מתבסס על קריטריונים מפורטים בשישה תחומים מרכזיים: איכות סביבה, אתיקה בעסקים, זכויות אדם וסביבת עבודה, מעורבות בקהילה ממשל תאגידי ודיווח חברתי סביבתי.

 'מדד מעלה' נסחר בבורסה על בסיס יומי החל מפברואר 2005 והוא משמש ככלי פיננסי המייצג את כל החברות הציבוריות המשתתפות בדירוג מעלה, שנמצאות במאגר המניות המשמש למדדי המניות הרציפים. הרכב החברות במדד מעודכן פעם בשנה – עם פרסום דירוג מעלה. מטרת המדד לאפשר השקעה אתית על פי קריטריונים של אחריות חברתית.

בשנת 2012 החברות הציבוריות שזכו לציון הכולל הגבוה ביותר היו בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט ושטראוס גרופ והחברות הפרטיות סאנדיסק ישראל, פרוקטר אנד גמבל ורפאל.

 

אך נשאלת השאלה האם מדד זה הוא התשובה למידע אותו צריך לקבל משקיע סביר? להערכתנו התשובה היא שהמידע אינו מספק. אנו מאמינים כי  הדיווח החשבונאי בארץ לוקה בחסר בנושא זה.  

לכן יש להוסיף לדיווח החשבונאי מידע טבלאי ומדיד וכן תיאור כללי מחולק לנושאים בגוף הדוחות הכספיים שיאפשר להעריך את איכות הרווח ולא רק את היקפו. מידע זה ראוי להדגשה, ולו רק כדי שאותן חברות יידעו שהן נמדדות גם על פי פרמטרים נוספים.

כך, לדוגמא, כפי שדורשים היום לתת מידע על השקעות, על חברות לפרט ביחס להשקעות חברתיות שהן מבצעות לפי תחומים תוך התייחסות לאחוז ההשקעה מתוך הרווח לפני מס. בנוסף, התאגידים יתנו גילוי איכותי ובו יפרטו את המדיניות בתחום ההשקעות החברתיות, המשאבים המוקדשים לנושא והמדיניות לקביעתם, הזיקה בין ההשקעה החברתית לפעילות העסקית של החברה, השותפים החברתיים למימוש המדיניות, היעדים והמדדים להצלחה, הסבר להשפעת השקעות אלו על בעלי המניות, העובדים, אינטרסים של הלקוחות, הסביבה ועוד. הוספת גילוי זה תסייע להערכתנו בהגברת רמת  ההשקעות החברתיות בישראל.

בנוסף, על חברות לפרסם שאלון בתחום ההשקעות החברתיות, בדומה לשאלון ממשל תאגידי שנדרש לאחרונה על ידי הרשות לניירות ערך בישראל. במסגרת השאלון יציין התאגיד, בין היתר, האם פועלת במסגרת הדירקטוריון ועדה לבחינת השקעות חברתיות, פירוט מספר הישיבות שהתקיימו בנושא במהלך תקופת הדיווח, מספר חברי הוועדה, ציון שמות חברי הועדה ותפקידיהם, שיעור השתתפות חברי הוועדה בישיבות במהלך תקופת הדיווח והצהרה לגבי אי תלות חברי הוועדה בהשקעות החברתיות של החברה.

 

דוגמא לביאור – השקעות חברתיות

 

2012

2011

 

סכום

 

אחוז מהרווח לפני מס

סכום

 

אחוז מהרווח לפני מס

תחומים

 

 

 

 

חינוך

 

 

 

 

תרבות

 

 

 

 

תחבורה

 

 

 

 

בריאות

 

 

 

 

איכות הסביבה

 

 

 

 

מים

 

 

 

 

רווחה

 

 

 

 

אחר

 

 

 

 

 

המידע החשבונאי צריך לכלול גם מידע בתחום איכות הסביבה בדומה לדוח רווח והפסד סביבתי  Environmental  Profit and Loss Account)) שפורסם לראשונה בשנת 2010 על ידי חברת פומה, חברת הלבשה והנעלה בגרמניה. במסגרת דוח זה מעריכה החברה כמותית את השפעת פעילותה על איכות הסביבה: שימוש במקורות מים, גזים, קרקע, זיהום אוויר ופסולת תוך פילוח לפי מדינות הפעילות, שרשרת ההפצה ומגזרי הפעילות.

על חברות בישראל לתת גילוי דומה במסגרת הדוחות הכספיים בנוסף לניתוח איכותי של הנהלת החברה להשפעת פעילותה על הסביבה. במסגרת זאת יינתן, בין היתר, מידע על חומרים בהם עושה החברה שימוש, היקף חומרי הגלם אשר ניתנים למחזור, היקף צריכת האנרגיה הישירה והעקיפה לפי מקורות עיקריים, מידע על היקף צריכת האנרגיה של החברה בתקופות הדיווח תוך פירוט האמצעים בהם נוקטת החברה במטרה לחסוך באנרגיה ולקדם שימוש באמצעים יעילים, מידע על כמות המים בהם נעשה שימוש תוך ציון המקורות העיקריים, פירוט קרקעות באזורי שימור והשפעת פעילות החברה על נכסים אלו, היקף פליטת גזים לפי מקורות עיקריים, פירוט היקף וסוג הפסולת החודשית, פירוט חומרים מסוכנים בהם נעשה שימוש ואופן הטיפול בהם, תיאור מקרים של זיהום סביבתי וההשלכות הישירות והעקיפות לכך, פירוט קנסות וסנקציות שהוטלו על החברה בשל הפרת חוקים ותקנות בתחום הסביבה ועוד.

אנו מאמינים שגילויים כאלו ידרשו מהנהלת החברות והדירקטוריונים לקחת בחשבון גם שיקולים של אחריות חברתית וכן יאפשר למשתמשי הדוחות הכספיים להעריך בצורה אינטגרטיבית את הביצועים הפיננסיים בתוך ההקשר החברתי, הסביבתי והכלכלי בה פועלת החברה. דבר זה יסייע לא רק בקבלת החלטות של החברה ושל משקיעים אלא גם בהגברת רמת האחריות החברתית של תאגידים וכתוצאה מכך בהתמודדות עם בעיות חברתיות בישראל.

דוגמא לדוח רווח והפסד סביבתי

 

שימוש במים

גזים

 

שימוש בקרקע

זיהום אויר

פסולת

 

סה"כ

 

 

 

 

 

 

 

 

סה"כ

 

לפי שרשרת היצור:

 

 

 

 

 

 

הפצה ללקוחות

 

 

 

 

 

 

רמת יצור 1

 

 

 

 

 

 

רמת יצור 2

 

לפי אזורי פעילות:

 

 

 

 

 

 

אזור 1

 

 

 

 

 

 

אזור 2

 

לפי מגזרי פעילות:

 

 

 

 

 

 

מגזר פעילות 1

 

 

 

 

 

 

מגזר פעילות 2

 

 

 

 

 

 

 

לסיכום

 

רואי החשבון יכולים לסייע רבות להפוך את העולם למקום טוב יותר , על מנת לעשות זאת עליהם לשקוד על כללי גילוי ודיווח שיתנו ביטוי למאמציהם הכנים של חברות עיסקיות לתרום לקיימות ותחומי הקהילה השונים וראוי שהרגולטור יסייע בכך

 

(*) הכותבים משמשים מרצים בחוג לחשבונאות בתחום הביקורת באוניברסיטת תל אביב