השופט איתן אורנשטיין: "מטריד אותי שיש מתעשרים בהסדרי חוב"

אורנשטיין: "קשה לקבוע דד ליין להסדר, אם הוא לא ייסגר תוך שלושה חודשים אז לא יהיה הסדר?"

לכתבה המקורית ב TheMarker לחצו כאן.

אנחנו כל הזמן מדברים על תספורות, אך אותי מטרידה העובדה שאנשים מתעשרים מהסדרים", כך אמר היום השופט איתן אורנשטיין אשר אמון על תיק ההסדר של אי.די.בי.

אורנשטיין, באופן מפתיע, השתתף בפאנל שעסק בתרבות הסדרי החוב בישראל. הפאנל נערך באוניברסיטת תל אביב, מטעם לשכת עורכי הדין והפקולטה לניהול רקנאטי בתל אביב.

המשתתפים בפאנל ידעו כי אין לדבר על הסדר אי.די.בי, שכן התיק עדיין פעיל אצל אורנשטיין. לכן, בכל פעם שרצו להתייחס להסדר אי.די.בי אחזקות, הם חזרו על הבדיחה "אנחנו לא נדבר על ההסדר שאסור להזכיר את שמו".

איתן אורשטיין

איתן אורשטיין
צילום: דודו בכר

אורנשטיין ציין כי המצב בו חברה מגיעה להסדר נושים ועדיין ניתן לסחור באיגרות החוב מטריד משום שכך הסוחרים יכולים לרכוש את איגרות החוב במחירים נוחים ולצאת עם רווח ניכר ביותר. "ההתלבטות הינה האם מעמדם של אותם מתעשרים צריך להיות כיתר מחזיקי איגרות החוב, או שצריכה להיות אסיפה מיוחדת שלהם ולבדל אותם משאר הנושים", אמר אורנשטיין.

שיראל גוטמן עמירה, לשעבר מנהלת מחלקת תאגידים ברשות לניירות ערך, אמרה כי "הרגולטורים כן נתנו את דעתם ובחרו לא להתערב כי הספקולנטים נתנו נזילות לשוק. הרגולטור החליט כי אין סיבה להתערב דווקא באזור חדלות הפירעון ולא כאשר האג"ח מתחיל לרדת ולא נסחר סביב ה-100 אגורות. בסופו של יום נשאלת השאלה, מה ההבדל בין מי שרכש ב-4 אגורות למי שרכש ב-80 אגורות".

אורנשטיין ענה כי "יש כאן בעיה, שלדעתי השופט לא נתן דעתו עליה. באחד ההסדרים אשר הגיעו לשולחני התלבטתי רבות בשאלה זו".

פרופסור אמיר ברנע אמר כי "יש אנשים שלוקחים סיכון עודף ולא ידעו שיהיה הסדר בטוח ולכן מגיע להם את התשואה על הסיכון. מצד שני, יש מצבים של כשל שוק. אבל קשה לדעת את האינטרסים של הנושים. העובדה שקנו ב-20 לא אומרת שרצו לרכוש ב-40. זה לא חשוב באיזה מחיר קנית – חשוב האם אתה מעוניין בהסדר או לא. ולכן השאלה הזאת לא רלוונטית".

ערן מיטל, לשעבר מנכ"ל דלק נדל"ן, נשאל האם ההסדרים שהתרחשו עד כה דורשים חקיקה חדשה. "היקפי הגיוסי שמתרחשים כיום מצביעים על כך שחייבים לשנות את השיטה. אין שום היגיון שהסדר חוב יקח שנה וחצי, כפי שלקח הסדר דלק נדל"ן. לא משנה כמה ההסדר מסובך חייבים לחרוץ את לוחות הזמנים. אם נקצר את הזמן העלויות יפחתו ומי שמשלם אותם זה הנושים. בדלק נדל"ן שילמנו כ-7 מיליון שקל כעלויות הסדר. שינוי החקיקה נדרש בשל התנהלות ההסדרים – כל פעם מתנהל ההסדר בדרך אחרת. בכל הסדר יש כוכב חדש שמנהלים את ההסדר. יש בלאגן גדול וזה גורם לסירבול שחייבים לפתור אותו. הנושים נפגעים מערך הנכסים שיורדים באותה התקופה".

רו"ח רגינה אונגר מהחוג לחשבונאות בתל אביב, שיזמה והנחתה את הפאנל, העירה על כך כי "בהסדר אי.די.בי אחזקות ערך הנכסים דווקא עלה".

אורנשטיין התפרץ בדאגה: "מה זה קצר? אם לא יסגרו הסדר תוך שלושה חודשים אז לא יהיה הסדר? מדובר בדברים מאוד נזילים?"

מיטל השיב "ברגע שהצדדים ידעו כי בית המשפט כבר מעורב, כבר אז זה יעזור. כאשר מתחילים עם מכתבים לפני שבית המשפט מתערב אז סתם מתארכים התהליכים".

אורנשטיין הוסיף: "אני מסכים שהזמן הוא גורם מאוד חשוב אבל אי אפשר לקצוב שלושה חודשים להסדר ולאחר פירוק. למדתי על בשרי כי אסור לכתוב בהחלטה את הדחייה האחרונה כי יש לך נסיבות שלא בשליטתך. יש בעייתיות בניסיון הדל של מוסד המומחה. נכון שצריך למנות מומחה מהיום הראשון בו מדברים על הסדר נושים. אך לוקח זמן עד שהמומחה מגבש את דעתו כי לפעמים מאוחר מדי והחברה מתה. לדעתי הכוונה למינוי מומחה היתה שונה לא לבדוק את ההסדר שהחברה תציע אלא מומחה שיפעיל, ינחה ויהיה הגורם הרציני בכל המערכת הזאת. לצערי, במרבית הסדרי החוב שאני נתקל בהם, המומחה רק בודק את הסדרי החוב. הרצון היה שיהיה גורם שיוביל את העניין".

"אני חש את הציבור שפונה אלי באמצעות מכתבים וטוען כי המומחים מקבלים יותר כסף. קיימת לקונה בחוק – נושא השכר של המומחה לא מוסדר כראוי בחוק", הסביר אורנשטיין.

כביקורת על רצונה של השופטת ורדה אלשיך כי בעל השליטה יתן תרומה אמר אורנשטיין כי "אין התייחסות של המחוקק לתרומה של בעל השליטה בהסדר. לא מובן מי נתן סמכות לבית המשפט לחייב את בעל השליטה לתת תרומה בהסדר. לדעתי המחוקק צריך לתת על כך את הדעת ולא רק בתי המשפט שעד היום קבעו הלכות".

דן אבנון מחברת נאמנות הרמטיק אמר כי "תפקידו של המומחה לברר את התביעות מול בעל השליטה אך עד היום עוד לא עושים זאת".

מיטל הזכיר את חוסר האמון אשר שרר בין נושי דלק נדל"ן למנהלי החברה ואמר כי "בהסדר דלק נדל"ן הנושים אמרו לנו שאנחנו הזויים כאשר הצגנו את ערך הנכסים. בסופו של יום צדקנו".

עו"ד רם כספי אמר כי "הסדרי החוב רק עכשיו נולדו בישראל. נושא שווי הנכסים בישראל מאוד לא מוגדר. את הצד של ההתחייבויות מאוד קל להגדיר. אבל בצד של הנכסים לא מובן מה השווי שלהם. לא מובן האם צריך להתחשב בפרמיית שליטה, בשוק קורס או לא".